"אם אנחנו נשמור על הנפש שלנו רגועה ושלווה אז נצליח גם לשמור על הגוף"

הסיפור של אושרה בן זקן מתחיל בחדר מטיילים במלבורן, שם נחשפה לראשונה לטיפול רייקי, וממשיך לבית בצפון שהפך למרכז לרפואה הוליסטית.

בפרק מיוחד של סדרת הפודקאסטים "בשביל הצפון" - הפודקאסט שנותן במה לעסקים קטנים שנפגעו במלחמה ולוקחים חלק בתוכנית ההכשרה לצמיחה דיגיטלית, ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף Elevation וקבוצת וואלה, היא מספרת איך בנתה עסק טיפולי בתוך הבית, מה המקום של נתינה וחמלה בחיים שלה, ואיך תרגיל נשימה אחד יכול להכניס שקט גם בימים הכי עמוסים.

מהמפגש הראשון ברייקי אל בית שהוא מרכז טיפולי

אושרה גדלה בתל אביב, וכמו רבים, יצאה אחרי הצבא לטיול הגדול. באוסטרליה, בדירת מטיילים במלבורן, היא פגשה בחור ישראלי שהציע לה "לחוות רייקי". היא לא ידעה כמעט כלום על עולם הטיפול האנרגטי, אבל הסכימה.

"עצמתי עיניים, הוא כמעט לא נגע בי, ופתאום הרגשתי את כל הבטן מתהפכת," היא מספרת. כשהבינה שהידיים שלו בכלל באוויר מעליה, משהו התחבר. "זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי מה זו אנרגיה. אמרתי לעצמי, כשאני חוזרת לארץ, אני לומדת את זה."

מכאן נסללה הדרך. היא למדה, העמיקה, והקימה חדר טיפולים קטן בנהריה, אחר כך בבוסתן הגליל, עד שהמשפחה עברה לכפר ורדים. שם, בתוך בית פרטי גדול, החליטו להפוך את כל הקומה הראשונה למרכז טיפולים. בהתחלה זה היה ספא בוטיק לזוגות, עם ג'קוזי וחוויה אינטימית. עם השנים, ובעיקר סביב גיל 40, היא הרגישה שמשהו צריך להשתנות. "היה פחות מעניין לטפל בזוג שחוגג חודש חברות, ויותר משך אותי ללוות אדם עם בעיה רפואית, כמו סכרת, בתהליך טיפולי אמיתי."

כך הפך הספא למרכז טיפולים הוליסטי. אל העסק הצטרפו מטפלים נוספים - רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי הוליסטי, רפואה סינית, צמחי מרפא, שילובים של גוף ורגש. אושרה מקפידה להתחיל כל קשר טיפולי בשיחה קצרה, סוג של אבחון, ומתאימה לכל אדם את המטפל והטיפול שמתאימים לו, לא רק ברמה הפיזית, אלא גם הרגשית.

כשבית פרטי הופך למרכז של טיפול, חמלה ומשפחה

המרכז פועל בתוך הבית, והמשפחה כולה חלק מהסיפור. חמישה ילדים גדלו לתוך מציאות שבה "כשיש טיפולים למטה, שומרים על שקט", וגם יודעים להבחין מתי אורח זקוק לכוס מים או לחיוך. גם החמלה, לדבריה, זרמה מהילדות שלה: אמא עצמאית שמקבלת אנשים במספרה, מקשיבה, מלווה, כשהתספורת היא רק תירוץ לשיחה. משם היא למדה שהנתינה היא הכוח שמניע אותה.

במהלך השנים, אושרה זוכרת מקרים רבים, אבל אחד מהם מלווה אותה במיוחד: מטופל שהגיע עם אבן בבלוטת הרוק והיה בדרך לניתוח. היא ביקשה לנסות תהליך אינטנסיבי - רפלקסולוגיה ושיחות עומק - ובמהלך החודשים נגעה גם בשכבה הרגשית, ביחסים עם אביו ובמה שנחסם בגרון. אחרי שלושה חודשים, הוא התעורר בלילה, הרגיש שהבלוטה מתנפחת, ירק - והאבן פשוט יצאה. בצילום שבא אחר כך, כבר לא הייתה אבן. "זה סיפוק עצום, זו בדיוק הסיבה שבגללה הקמתי את העסק," היא אומרת.

מלחמה בצפון, חוסן קהילתי ונשימה שמחזירה את השקט

לפני המלחמה, מרכז זואי היה שוקק חיים: תשעה מטפלים, טיפולים מהבוקר עד הערב, וימי שישי שמורים לחיילים. "מאז ומתמיד חיילים קיבלו אצלנו מקום של כבוד," מספרת אושרה. במלחמת חרבות הברזל, במשך כשנה וחצי, החיילים לא שילמו כלל, וכל הטיפולים עבורם ניתנו בהתנדבות שלה ושל הצוות. גם במבצעים קודמים, כמו צוק איתן ועמוד ענן, החיילים ידעו שיש להם בית בצפון שבו מחכים להם מיטה טיפולית וחיבוק.

כשהמלחמה פרצה, המציאות השתנתה. המטפלים עברו לעבוד מבתיהם, כדי להיות קרובים לילדים, הפעילות בערבים הצטמצמה מחשש לירי, ולא פעם אושרה ירדה עם מטופלים וילדים לממ"ד בזמן אזעקה. היום המרכז נמצא בשלב התאוששות - שלושה מטפלים במקום תשעה, פחות נפח עבודה, אבל כיוון ברור. "אני רואה את ההתקדמות, וגם את השינוי", היא אומרת, "אנשים נותנים יותר מקום לנפש, לחרדות, למה שהם מרגישים."

אחד השינויים הוא מעבר משיח של טיפול אחד על אחד בלבד, גם למפגשים קבוצתיים וסדנאות - קונסטלציה, מפגשי עומק, מעגלי נשים, ובהמשך גם גברים. "אנשים מחפשים ביחד, לא רק מיטה טיפולים, אלא קבוצה שמחזיקה אותם," היא מסבירה.

על הרקע הזה הגיעה גם ההחלטה להצטרף לתוכנית "בשביל הצפון". הפרסום על לימודי שיווק בעולם ה־AI, ליווי ומנטורינג לעסקים בצפון, תפס אותה בדיוק בזמן. "הרגשתי שאני צריכה רענון", היא אומרת, "לראות את העסק בעיניים חדשות." במהלך התוכנית היא למדה להשתמש בכלים דיגיטליים, לסדר את התוכן שהיא כותבת בעצמה, להבין איפה לשים את הדגש השיווקי, ובעיקר - לשנות את נקודת המבט: היא לא "עוד קליניקה גדולה", אלא מרכז טיפולים שבו המטפלים הם לקוחות הליבה שלה, ויחד איתם נוצרת סינרגיה.

באופן טבעי, הרבה מהעבודה שלה עוסק ברגשות. היא מאמינה שכל סימפטום פיזי קשור גם למשהו רגשי - פחדים, עומס, חוויות שלא עובדו. כדי לתת כלי פשוט לחיים, היא מלמדת מטופלים וגם את הילדים שלה תרגיל נשימה קצר, נשימת 4-7-8: ארבע שניות שאיפה דרך האף, שבע שניות החזקת אוויר, שמונה שניות נשיפה איטית דרך הפה. "אפשר לעשות את זה לפני מבחן, בזמן התקף חרדה או סתם כשמרגישים שהכול צפוף. לנשום, לעצור רגע, זה נשמע בסיסי, אבל זה משנה את כל החוויה."

החזון שלה קדימה הוא מרכז אינטגרטיבי, שבו רפואה קונבנציונלית ורפואה משלימה עובדים יחד, מתוך כבוד הדדי. "אני יכולה להוריד למישהו את הלחץ בגוף, אבל לא לשנות לו מינון תרופות. הייתי רוצה שנעבוד יחד, רופא ומטפל, שנשלים אחד את השני."

לקראת סיום, היא חוזרת לעיקרון הפשוט שמלווה אותה: לנשום, לתת מקום לנפש, לדעת לבקש עזרה - ולהמשיך לתת. "הנתינה ממלאת אותי," היא אומרת, "ומשם מגיע הכוח להמשיך גם כשהצפון נעצר."

"בשביל הצפון" - איפה ממשיכים מכאן

"בשביל הצפון" היא תוכנית הכשרה לשיקום וצמיחה דיגיטלית של עסקים בצפון, ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף Elevation וקבוצת וואלה. במסגרת התוכנית, בעלי ובעלות עסקים מקבלים כלים מעשיים לשיווק, תוכן, שימוש ב־AI וחיזוק נוכחות דיגיטלית, לצד במה לסיפור האישי שלהם בסדרת הפודקאסטים והכתבות במתחם.

לקריאה נוספת על סיפורים מרגשים, תהליכי שיקום והשראה מהצפון, תוכלו להיכנס למתחם המיוחד של "בשביל הצפון"

רוצים להכיר מקרוב את כלל העסקים המשתתפים בתוכנית ואת המסעות האישיים שלהם? כל הסיפורים כאן