"המשחק הוא שבמקום שהחיים ישלטו בי - אני שולטת בחיים"

בפודקאסט "בשביל הצפון", שמעניק במה לעסקים קטנים בצפון שנפגעו במלחמה ולוקחים חלק בתוכנית ההכשרה לצמיחה דיגיטלית בשיתוף מפעל הפיס, Elevation וקבוצת וואלה, מתארחת כוכי שגיא, מנטורית שמחברת בין חוסן נפשי לחוסן כלכלי.

כוכי גרה ופועלת בגליל המערבי, ועברה מסלול חיים לא שגרתי: מלהקת פיקוד צפון, דרך כמעט שלושה עשורים בבנק לאומי, ועד לקליניקה עצמאית שבה היא מלווה אנשים ועסקים בצפון.

"אני באה מבית מאוד פשוט, דל אמצעים ועם הורים מאוד חמים", היא מספרת. "הבית נתן המון מרחב, אבל הוא לא היה מכוון. היכולת לבחור והאינטואיציה קיבלו אצלי מימד משמעותי מגיל קטן".

"עזבתי סיר של בשר - ולא התחרטתי לרגע"

עוד כנערה למדה כוכי פיתוח קול, נסעה לבד לחיפה ולתל אביב ושירתה בלהקת פיקוד צפון. "שירות מהמם", היא אומרת, "אבל החלטתי שאני לא נשארת בעולם הזה. החלטתי שאני יוצאת לדרך חדשה".

חבר הציע לה לנסות את בנק לאומי. היא ניגשה, התקבלה, והחלה להתקדם. "עשיתי תפקידים מזוטרים ועד בכירים ביותר בכל חטיבות הבנק. צברתי שם השכלה, ידע. יש לי רק דברים טובים להגיד על המוסד הזה".

ואז הגיע רגע ההכרעה, בעיצומה של חופשה בחו"ל: "הייתה הצעה נדיבה במערכת, והנכד הראשון שלי נולד. אמרתי לעצמי: כוכי, את באמת רוצה להיות סבתוש כמו שהיית אמא? לא ממקום של חרטה - אלא של להבין שזאת הייתה המציאות".

היא כבר הייתה מועמדת לתפקיד בכיר במרכז. "אמרתי: רגע, כוכי, אם את הולכת לתפקיד הזה, זהו - איבדת את זה לגמרי. מנכ"ל הבנק את לא תהיי. צריך לקבל החלטה". ואז מגיע המשפט שמסכם את כולו: "עזבתי סיר של בשר, אבל לא התחרטתי. ועם תכנון נכון גם לא נפגעתי הרבה."

במקביל ליציאה מהמערכת, פגשה את איתן עזריה, מפגש שהוליד מסלול חדש. "הלכתי ללמוד ייעוץ מנטלי, ואז NLP, ומתוך זה התחלתי ללמוד גם על תודעה - מערכות יחסים, בריאות, אנטומיה, כסף. זה לבל אחד יותר גבוה מהעולם המנטלי".

היום כוכי מלווה מתאמנים פרטיים ועסקים. הכול מתחיל במיפוי. "אני פוגשת את הבן אדם, בזום או פרונטלי. יש לי שאלון מובנה שהוא די חופר מבלי שירגישו, ואז אנחנו קובעים במה נתרכז".

תהליך הליווי נמשך עשרה עד 12 מפגשים. "אנחנו עובדים על חסמים, על אמונות, על הרגלים שהביאו אותי למקום שהוא לא טוב. ממסגרים מחדש, מדברים על ביטחון וערך עצמי. אני מלמדת אנשים להעביר את עצמם מהמקום האחורי לחזית הבמה".

כוכי מביאה דוגמה למתאמן צעיר שאיתו היא עובדת כבר חודשים: "הוא אמר לי: 'אין איש מקצוע שלא עברתי אצלו, כולם הרימו ידיים איתי. את היחידה שלא ויתרת עליי'".

לדבריה, כאן נמצא לב העבודה: "אני לא באה לזה מתוך רעב של קריירה ראשונה, אלא מתוך שליחות. קודם עזרה לזולת ורק אחר כך הכסף".

"יש לי שתי מטרות: להזיז את הבן אדם מהגבינה שלו, ולהביא לאיזון בין השכל לרגש. ברגע שאני מעבירה יותר דברים מהרגש לשכל, אני נותנת לאנשים להיות בשליטה על חייהם. וזה כל המשחק. המשחק הוא שבמקום שהחיים ישלטו בי, אני שולטת בחיים".

"שיתוק מוחלט": המלחמה בצפון וההתחלה מחדש

כשמגיעים לשאלת המלחמה בצפון, כוכי לא מהססת: "אני אגיד שתי מילים: שיתוק מוחלט". היא גרה בנווה זיו, כחמישה קילומטר מהגבול. "אלפי חיילים, טילים, פגזים, אזעקות. מנטלית ונפשית לא יכולתי לעבוד. העסק היה משותק".

כוכי מסבירה שלא הייתה "בבעיה", אלא קיבלה החלטה מודעת: "כשיש כל כך הרבה עצב ואבל, אין לי מקום לטפל. כל מה שצריך יהיה לטפל יבוא אחרי שתיגמר המלחמה".

במקום קליניקה, היא פתחה את המטבח. "בחרתי דווקא את החיילים הטבעוניים והצמחוניים", היא מספרת. "אספתי חבורה ביישוב שלי ובישלנו להם אוכל חודשים".

לצד ההתנדבות בתקופת המלחמה, כוכי פועלת כבר כמעט ארבע שנים בהתנדבות קבועה בעמותות 'יוזמות עתיד' ו־'עוגן', שתומכות בנשים ויזמיות בתחילת דרכן. "לאחר הקורס הן מקבלות ממני שמונה מפגשי ליווי. גומרת, ממשיכה לבאה. זה תמיד רץ".

כוכי היא בוגרת תוכנית "בשביל הצפון", שנבנתה לסייע לעסקים בצפון שנפגעו במלחמה, בסיוע מפעל הפיס.

"הלכתי בלי לדעת לאן אני הולכת", היא מודה. "והגעתי לקורס מטורף. מפעל הפיס, וואלה, אלביישן, אנשים עם חזון. כמות הידע שקיבלנו שם הייתה לא נורמלית".

הקורס היה אינטנסיבי במיוחד: "פעמיים בשבוע, שלוש שעות כל פעם. אחר כך לשבת ולחזור על זה. לא עשיתי כלום, רק זה". "יש לי חומר מסודר. אני משננת אותו, מתחילה להשתמש בדף נחיתה, אולי אקים אתר. ללמוד מה זה גוגל, מילות מפתח, ההבדל בין פלטפורמות. אדיר, אין לי מילה".

היא מסכמת: "זכות גדולה הייתה לקבל את המתנה הזאת. מי שלקח את זה ברצינות - הרוויח בענק".

לכל הפרקים, הסיפורים והכתבות במתחם "בשביל הצפון"

בואו להכיר את העסקים שלוקחים חלק בתוכנית שנועדה לשיקום ולצמיחה של עסקים בצפון, בסיוע מפעל הפיס